1. ינואר: שאין טעם ללמוד הכל בעצמי.
אפילו שאני אוטודידקטית ולומדת דברים חדשים מהר,
עדיף להירשם לקורס מקיף שיחסוך לי הרבה זמן וטעויות מיותרות בדרך
(מחשבות להקים הפודקאסט).
2. פברואר: כשיש לך רעיון – צאי עם זה החוצה כמה שיותר מהר,
לפני שמישהו יקדים אותך. גם אם לא הכל מוכן – זה הזמן לשחרר את הפרפקציוניזם,
העיקר לצאת לדרך (פודקאסט).
3. מרץ: גם כשאני מתכננת תכניות (כמו סדנת ״מיתוג עסקי מנצח״)
ואלוהים צוחק לי בפרצוף, הופתעתי לגלות שאני מגיבה לזה יפה ולא מתהפכת בתוכי.
בחרתי להתמקד ביתרון שהכל כבר מוכן ופשוט יחכה למועד אחר.
4. אפריל: למדתי להסתגל לשינויים, להשלים עם מצבים לא צפויים
ולהצליח לחשוב במקביל על פתרונות אחרים שירימו אותי מחדש.
5. מאי: חזרתי 12 שנים לאחור.
לתקופה בגיל 17 כשחליתי במחלת הנשיקה ואסרו עלי לרקוד במשך 8 חודשים.
בחודש מאי האחרון צפו אותן רגשות שוב: שמאוד קשה לי בלי המחול בשגרת חיי.
זה מה שמאזן אותי, מניע אותי, ממלא אותי באנרגיות ונותן לי מרחב לעוף.
כשמגיעה ״כפייה מלמעלה״ להפסיק לרקוד, אני מאבדת את השקט שלי.
6. יוני: למדתי להקשיב לאינטואיציה שלי. כשאני מזהה מראש לקוח
שהפרויקט איתו לא יהיה מוצלח – לדעת לסרב בנימוס כבר בהתחלה.
אין טעם לקחת לקוח כשאת מרגישה מראש שהפרויקט לא יגיע לנקודת הסיום בטוב.
7. יולי: להעיז, להרים, לארגן ולצאת לדרך אפילו שכל הסיכויים נגדך.
סדנת ״מיתוג עסקי מנצח״ התקיימה למרות הכל ואפילו בסולד אאוט!
אמנם השתנו ההנחיות ברגע האחרון והיא צומצמה,
אבל היא בהחלט הייתה הצלחה מסחררת. דווקא עכשיו וכנגד כל הסיכויים.
8. אוגוסט: להיחשף יותר. לשתף בפומבי, לדבר, לספר, להראות את עצמי,
להשתחרר מהרצינות ולהציג את עצמי כמו שאני.
9. ספטמבר: למדתי להקשיב לגוף שלי יותר.המחסור בתנועה – החזיר אותי 5 שנים לאחור
לכאבי גב שפתאום מנעו ממני לתפקד ביום־יום כאבים שלא הרגשתי אותם 5 שנים!
ורק בגלל המחסור בריקוד, בתנועה, בלזוז״העירו את המתים״.
אז למדתי לעצור, לבקש טיפול מקצועי ולהקשיב לצרכים של הגוף שלי במקום להיאבק בו.
10. אוקטובר: הבנתי שכאשר אני יוצרת התחייבות חיצונית, אני מגדילה ב90%
(כן, 90 אחוז מבחינתי) את הסיכוי שלי לעמוד במשימה / ביעד שהצבתי לעצמי.
מאז אני מתחייבת בפומבי על כל דבר שפחות בא לי לעשות – וזה עובד.
11. נובמבר: למדתי שאני מסוגלת להרים מהלך שיווקי שלם
(תוכן, 4 פרסומים, 5 ניוזלטרים, דף נחיתה ודף תשלום) תוך 10 שעות
ולהצליח אפילו לסיים את המבצע לפני הזמן בסולד אאוט (אורגני לחלוטין).
לא האמנתי שהמכסה תתחסל במלואה תוך 24 שעות.
12. דצמבר: שעם כל האילוצים, השינויים והעצירות,סיימתי את השנה
באופן אפילו מוצלח יותר משנה שעברה.
כמי שיש לה בעצם 2 עסקים (עיצוב ומחול) ואחד מהם מושבת 7 חודשים במצטבר,
זו הגושפנקא שלי לעצמי והטפיחה על השכם.
כי שום דבר אינו מובן מאליו, אף פעם, בחיים האלו.
אז אסכם את השנה הזו במשפט אחד:
תודה על כל ה״שיעורים״.
הייתי צריכה כל אחד ואחד מהם כדי לעשות עוד צעד בדרך אל הגשמת היעוד שלי.